אזרחות בולגרית ודרכון בולגרי

התנתקותה של בולגריה מהמשטר הקומוניסטי וצמיחתה הכלכלית של המדינה במהלך השנים האחרונות, הפכו את המדינה הבולגרית אשר בעבר נחשבה לאחת העניות באירופה, לנחשקת בקרב רבים שהינם בעלי שורשים בולגריים, המבקשים לרכוש אזרחות בולגרית או להשיב את אזרחותם הבולגרית שאבדה בעבר.

בעת האחרונה ניכר כי מגמה זו, המתבטאת בהתעניינות גוברת באזרחות בולגרית, זוכה לביטוי ראוי לציון וזאת על רקע הצטרפותה של בולגריה לאיחוד האירופי בינואר 2007.

כעת, אזרחות בולגרית מהווה כרטיס כניסה מיוחל לאיחוד האירופי, ולהגשמת חלומם של רבים שהינם בעלי שורשים בולגריים.

נושא האזרחות הבולגרית מוצא את ביטויו בדבר חקיקה מרכזי, והוא חוק האזרחות הבולגרית. חוק זה קובע את הדרכים לרכישת אזרחות מתוקף מוצא, מתוקף מקום לידה, באמצעות התאזרחות (לתושבי קבע ואחרים), וכן את הדרך להשבת אזרחות בולגרית, לאלו שאיבדו את אזרחותם.

החוק קובע בין היתר, כי מי מאזרחי בולגריה שנשללה מהם האזרחות הבולגרית על ידי חוק הלאום משנת 1940 או חוק האזרחות הבולגרי משנת 1948, תוחזר להם אזרחותם. כן נקבע עוד, כי מי שעזב את בולגריה בין מרץ 1948 לנובמבר 1950 זכאי אף הוא לקבל אזרחות בולגרית וכי גם צאצאיו לדורותיהם זכאים לאזרחות בולגרית וזאת אף אם האזרח הבולגרי כבר אינו בין החיים.

מסגרת חוקית זו, המאפשרת לאוכלוסיות נרחבות למדי לרכוש אזרחות, מהווה את הבסיס לזכאות צאצאיהם של עשרות אלפי ישראלים יוצאי בולגריה המבקשים כעת להשיב או לקבל אזרחות בולגרית, ולזכות במעמד של אזרח האיחוד האירופי.