אזרחות בולגרית ודרכון בולגרי

התשתית החקיקתית בנוגע לרכישת אזרחות בולגרית וכן דרכון בולגרי, מעוגנת במספר דברי חקיקה מרכזיים, ובהם חוקת בולגריה וחוקים נוספים בהם חוק האזרחות הבולגרית. כך, חוקת בולגריה קובעת, כי אדם שהינו בעל שורשים בולגריים יהיה זכאי לקבל אזרחות בולגרית לפי הפרוצדורה שתיקבע. כן נקבע בסעיף 15 לחוק אזרחות בולגרית משנת 1998 (על תיקוניו), כי כל אדם שאינו אזרח בולגרי יוכל לרכוש אזרחות בולגרית דרך התאזרחות בתנאים מקילים במיוחד, אם הוא בעל שורשים בולגריים; אם הוא אומץ על ידי אזרח בולגרי בתנאי אימוץ מלא או אם אחד מהוריו הוא אזרח בולגרי או שנפטר כאשר היה אזרח בולגרי.

ואולם, למרות שהחוק המסדיר את סוגיית האזרחות שהינו בתוקף כיום הינו החוק משנת 1998, הרי שההכרעה בשאלה אם אדם זכאי לקבל אזרחות בולגרית או לא, נקבעת ככלל, בהתאם לחוק שהיה בתוקף במועד לידתו של האדם המבקש לרכוש או להשיב אזרחות בולגרית. סוגייה זו רלוונטית במיוחד לישראלים שהינם צאצאים של אזרחי בולגריה לשעבר, אשר עזבו את בולגריה בתקופות שונות במאה שעברה. לגבי חלקם, החוק התקף יהיה חוק האזרחות הבולגרית משנת 1948 בעוד שלגבי אחרים ייקבע הדין לפי החוקים משנת 1968 או במקרים חריגים גם לפי הוראות חוק וכללים משנים אחרות.

כך, החוק בעניין אזרחות בולגרית שהיה בתוקף עד אוקטובר 1968 קבע בין היתר, כי אדם יהיה זכאי לקבל אזרחות בולגרית (וכן דרכון בולגרי), אם שני הוריו הינם ממקור בולגרי. לעומת זאת, בחוק משנת 1968 נקבע בסעיף 6, כי כל אדם אשר נולד להורים שהינם אזרחים בולגריים או להורים אשר אחד מהם הינו אזרח בולגרי והאחר אינו אזרח בולגרי, יהיה זכאי לקבל אזרחות בולגרית (ובהתאם גם דרכון בולגרי).

עוד נקבע בחוק משנת 1968, כי אדם שנולד בבולגריה להורה ממוצא שאינו בולגרי, יהיה זכאי לקבל אזרחות בולגרית, אם הוא אינו מקבל אזרחות אחרת וכי אדם שהוריו אינם ידועים, יקבל אזרחות בולגרית, אם נמצא על אדמת בולגריה. ובנוסף נקבע, כי מי שהיה בעל אזרחות בולגרית לפי החוק משנת 1948, ביום כניסתו לתוקף של החוק משנת 1968, יהיה זכאי אף הוא לאזרחות בולגרית.

החוקים קבעו הסדרים נוספים, אשר חלו במועדים הרלוונטים שנקבעו בהם, הן לעניין התאזרחות וכן בנוגע לאובדן וויתור על אזרחות בולגרית וכיו“ב, ומשכך, השאלה האם אדם יהיה זכאי לרכוש בחזרה אזרחות שאבדה, נשללה או שזכאותה טרם נדרשה, הינה שאלה המורכבת התלויה בגורמים רבים ובעיקר כאמור, בשאלה, איזה חוק היה בתוקף במועד הרלוונטי לגבי המבקש (לרוב – מועד לידתו), ולכללים שנקבעו באותו דבר חקיקה.