אזרחות בולגרית ודרכון בולגרי

הפרלמנט הראשון בבולגריה הוקם על ידי האסיפה המכוננת בשנת 1879, שנה בה כוננה חוקתה הראשונה של בולגריה ונקבע המבנה הבסיסי של המשטר בבולגריה, אשר התבסס על הפרדת רשויות וכינון רשות מחוקקת, מבצעת ושופטת. חוקתה הראשונה של בולגריה שימשה כבסיס החוקתי בבולגריה משנת 1879, עד שנת 1947.

חוקתה הנוכחית של בולגריה, התקבלה ביולי 1991, על ידי האסיפה הלאומית הגדולה. חוקת בולגריה מורכבת מעשרה פרקים, העוסקים בנושאים שונים ובהם : עקרונות היסוד של בולגריה, זכויות היסוד וחובותיהם של אזרחי בולגריה, האסיפה הלאומית, נשיא הרפובליקה, אסיפת השרים, הרשות השופטת, המשטר המקומי, בית המשפט לחוקה, ועוד.

עקרונות היסוד מפורטים בפרק הראשון לחוקה, בו נקבע בין היתר, כי:

בולגריה הינה רפובליקה פרלמנטרית בה יונהג שלטון החוק. חוקת הרפובליקה וחוקיה יהוו את הבסיס החוקי של הרפובליקה. כן נקבע, כי רשויות השלטון תחולקנה לשלושה ענפים : הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת.

הרשות המחוקקת, שהינה האסיפה הלאומית, מורכבת מ – 240 חברים, ונבחרת מדי ארבע שנים. בעלי זכות בחירה הינם אזרחים, שגילם עולה על 21 שנים.

הרשות המבצעת הבולגרית, מועצת השרים, מורכבת מראש הממשלה, סגנו והשרים בממשלה. כשר מוסמך לכהן כל אזרח הרשאי להיבחר לאסיפה הלאומית.

הרשות השופטת בבולגריה זוכה למעמד עצמאי, ותפקידה להגן על הזכויות והאינטרסים של אזרחי בולגריה. מערכת המשפט מורכבת מבית המשפט הגבוה, בית המשפט הגבוה לעניינים מנהליים, בתי משפט לערעורים, בתי משפט למושבעים, בתי משפט צבאיים ובתי המשפט המקומיים. בחירת השופטים מבוצעת על ידי המועצה השיפוטית העליונה, המורכבת מ 25 חברים.

החוקה מעגנת את עקרון השוויון, את החופש לדת והחופש מדת וכן את זכות הקנין. כמו כן, החוק מאמצת את החוק הבינלאומי. עוד נקבע, כי כלכלת בולגריה תתבסס על עקרונות של יוזמה חופשית, תוך מניעת שימוש לרעה במונופול, והגנה על השקעותיהם של בני האדם. בנוסף נקבע, כי זרים לא יהיו זכאים לרכוש בעלות באדמת בולגריה, למעט קבלה בירושה, ואולם, כל אדם יהיה רשאי לרכוש זכויות לבניה וכיו“ב כפי שייקבע בחוק הבולגרי.